בלוג

עקרונות השיטה בשלושה שלבים שלב 1: חיזוק גוף וחיוניות. חיזוק המערכות הפיזיולוגיות, הפחתת עומסים גופניים, ויסות מערכות העצבים, ושימוש בטיפולי גוף מותאמים אישית כדי להכין את הקרקע לעיבוד רגשי. פרקטיקות כוללות דיקור, עבודת נשימה, יוגה טיפולית, רפלקסולוגיה וטיפול במגע, כחלק מגישה אינטגרטיבית המקדמת החלמה טבעית.​ שלב 2: טיפול רגשי בשורש.

איך טיפול קבוצתי ומובנה יכול להפחית תסמינים ולצמצם סיכון לפוסט-טראומהטראומה אינה בהכרח מובילה לפוסט-טראומה לא כל מי שנחשף לאירוע טראומטי יפתח פוסט-טראומה (PTSD). עבור רבים, החוויה הטראומטית מלווה בתקופה של תסמינים כמו דריכות-יתר, קשיי שינה, הצפה רגשית או הימנעות – אך תסמינים אלו אינם גזירת גורל. מחקרים ומקרי בוחן קליניים

סדנה טיפולית בטראומה יכולה להפחית משמעותית תסמיני תגובות קרב וקיבוע של הטראומה, לחזק חוסן רגשי ולתת לחיילים ומילואימניקים כלים פרקטיים לחזרה לשגרה. בסדנאות איכותיות נצפים שיפורים במדדי חרדה, דיכאון ותפקוד יומיומי, לעיתים בשיעורים גבוהים מאוד, במיוחד כשמדובר בקבוצות מטופלים הומוגניות או אינדיוידואלים שעברו חוויות דומות ושיטה מובנית כמו InHeal.​ סדנאות

ניתן לזהות תסמיני טראומה אצל לוחמים ולוחמות דרך ארבעה אשכולות עיקריים: חוויה מחודשת של האירוע, הימנעות, שינויים במצב רוח ותפיסת עצמי, ועוררות‑יתר מתמשכת. אצל לוחמי צה״ל ומילואימניקים השילוב בין סימפטומים אלה לבין שינוי חד בסביבה (חזרה הביתה, עבודה, משפחה) מעלה במיוחד את הסיכון לפוסט‑טראומה ממושכת, כאשר מחקרים עדכניים בישראל מדווחים שכ‑12% מלוחמי

המעבר מאשפוז שיקומי חזרה אל הבית הוא רגע מיוחד: מצד אחד התרגשות וציפייה לחזור לשגרה המוכרת, ומצד שני לא מעט חששות – מהמצב הבריאותי, מהתלות האפשרית במשפחה, מהתמודדות עם סביבה פחות מוגנת ומהמשך מימוש זכויות.כדי להפוך את המעבר הזה לרציף ובטוח, ריכזנו כאן את הנושאים המרכזיים שחשוב להכיר: זכויות בקהילה,

מאחורי כל תהליך שיקום מסתתר סיפור חיים. משפחות שמוצאות את עצמן מול החלטות קשות, מטופלים המתמודדים עם אתגרים יומיומיים – ורגעים קטנים של תקווה שמחזירים את הכוח. בפרק הזה אנחנו עוצרים להקשיב: לסיפורים מהשטח, לתובנות שנולדו מתוך ההתנסות האישית ולטיפים שיכולים לעזור למי שעומד בפני הדרך הזו עכשיו. מה הכריע

כשמטופל נזקק לשיקום, המשפחה מוצאת את עצמה מול דילמה לא פשוטה: איך לבחור את המקום שנותן את התמיכה הטובה ביותר, ישיב את העצמאות ותאפשר חזרה מיטבית לחיים? מעבר לשיקולים רפואיים, ההחלטה כוללת גם הבנה של זכויות, אפשרויות מימון, שירותים נלווים וההבדלים בין מוסדות. במאמר זה נציג מידע חיוני שאינו תמיד

בחירה במוסד שיקומי היא אחת ההחלטות החשובות עבור מטופלים ובני משפחותיהם. ההחלטה משפיעה על קצב ההתקדמות, איכות החיים והחוויה הרגשית של המטופל.בביקור ראשוני ובתהליך הבחירה כדאי להכיר את הנושאים המרכזיים שיאפשרו להבין האם המקום מתאים עבורכם, או עבור יקיריכם. אילו שאלות לשאול את הצוות?בעת ההתרשמות מהמחלקה, כדאי לברר: מה לבדוק

פרמטרים לבדיקה בבחירת מוסד שיקומי כאשר אדם נזקק לשיקום רפואי, המשפחה מוצאת את עצמה מול אחת ההחלטות החשובות ביותר: באיזו מסגרת לבחור. ההחלטה הזו אינה רק טכנית או אדמיניסטרטיבית – היא משפיעה על קצב ההתקדמות של המטופל, על איכות חייו ועל החוויה המשפחתית כולה. מי מפנה לשיקום? ברוב המקרים, ההפניה

התאמה שיקומית לפי אבחנה ומצב תפקודי שיקום רפואי הוא תהליך מורכב ורב-שלבי, שמטרתו להחזיר לאדם את יכולותיו הפיזיות, התפקודיות והרגשיות שנפגעו בעקבות מחלה, חבלה או אירוע רפואי. בתוך תחום השיקום קיימת גם מסגרת של שיקום קימום – המיועדת למטופלים שנמצאים במצב רפואי מורכב לאחר אירוע חריף (כגון שבץ מוחי או

איך מתחילים את הדרך – להבין את עולם השיקום החיים מלאים בהפתעות וחלקן עשויות להיות דרמטיות מאוד. תאונה, שבץ מוחי, פציעה אורתופדית חמורה או ניתוחים מסובכים יכולים לשנות את מסלול החיים באופן בלתי צפוי. ברגעים כאלה, מתעוררת השאלה: מה עכשיו? איך אני חוזר לשגרה? האם יש דרך לשקם את הגוף

בעולם הרפואה הגריאטרית מתחדדת ההבחנה בין תהליך ההזדקנות הטבעי לבין מצב רפואי מובחן המכונה "שבריריות יתר". בעוד שההזדקנות נתפסת כתהליך טבעי ובלתי נמנע, שבריריות היא תופעה שניתן למנוע, לאבחן ואף לטפל בה ביעילות. מדובר בהפניה לתשומת לב רפואית ולאות אזהרה מוקדם – כזה שמחייב התערבות מתואמת ורגישה. מהי שבריריות יתר?