logo med

המסע המרגש של אביחי ברודץ'

אביחי ברודץ', בן 42, עובד מחלקת הסיעוד של המרכז הרפואי השיקומי מדיקל קר בבת ים. הסיפור המיוחד של אביחי מתחיל בעבודתו כאגרונום מצליח בעוטף עזה וההחלטה לבצע הסבת מקצוע לתחום הסיעוד, תחום בעל ערכים גבוהים ומשמעות רבה.

(צילום: אביגיל עוזי)

השבת השחורה

"חשבתי שנשארתי לבד בעולם"

מאחורי הדמות הצנועה של המטפל הסיעודי ממרכז הרפואי מדיקל קר בבת ים מסתתר סיפור אומץ לב, גבורה וטרגדיה שהתרחש באוקטובר האחרון.

אביחי נלחם בעשרות מחבלים שהגיעו לכל פינה בקיבוץ: "כל חברי הכוננות יצאו מהבית ונלחמו במחבלים. תוך שעות בודדות, נהרגו שבעה מתוך 14, חצי נמחקו. אני נלחמתי וגם הצלחנו לחסל כמה, אבל בסוף ירו לכיווני RPG. נפצעתי ברגל ולא יכולתי לזוז. חבר שבא לחלץ אותי גם נפצע". הקשר עם המשפחה באותן השעות: "הייתי בקשר איתם בווטסאפ. לא הייתה קליטה, ובהתחלה כתבתי לאשתי שהכל בסדר. בסביבות השעה 11:00 היא כתבה לי שנכנסים מחבלים הביתה. עניתי לה – מה קורה? מה קורה?, קרוב ל-20 הודעות. הבנתי שרצחו אותה עם שאר בני המשפחה. שכבתי שם ולא יכולתי לזוז. במקביל, סרגיי שהיה פצוע איתי איבד את ההכרה, והורדתי את החגורה שלי ועשיתי לו חוסם עורקים. פינו אותנו בסביבות השעה 14:00, והפינוי היה מאוד מורכב, כי מחבל הגיע וניסה לדרוס אותנו. לאחר הרבה הזזות ממקום למקום, בסוף פוניתי עם עוד עשרות פצועים לבית החולים שיבא (תל השומר). זה הזמן הראשון שהייתה לי שנייה לחשוב, ואז עיכלתי שהמשפחה נרצחה, ואני נשארתי לבד בעולם.
"רק למחרת, ביום ראשון בבוקר, הגיע שביב מידע שחייל ראה אותם מובלים על ידי מחבלים.

לאחר חטיפת אשתו ושלושת ילדיו על ידי חמאס מקיבוץ כפר עזה, ברודץ' המטפל הסיעודי הינו האדם שהתחיל (בהיותו עדיין פצוע מהקרב) מחאה ציבורית ענקית ברחוב קפלן בתל אביב שתרמה רבות להשבת משפחתו לאחר 51 ימים ממארות השבי.

"לקחתי כיסא והתיישבתי עם שלט שהמשפחה שלי בעזה, וקיוויתי שמישהו בקריה יראה את זה"

הסבה מקצועית עם ערכים

"אני יודע שלא אתעשר מזה, אבל הייתי חייב משהו לנפש"

אביחי התחיל את לימודי הסיעוד במכללת אשקלון, ובמסגרת הכשרתו הגיע לעבוד במחלקת הסיעוד של מדיקל קר. כאן, במחלקת הסיעוד, הוא מטפל מדי יום במטופלים גריאטריים ובחולים עם מחלות מורכבות, כמו סוכרת ופצעי לחץ. אביחי משקיע שעות רבות בטיפול בחולים, תוך התמקדות לא רק בצד הפיזי של הטיפול אלא גם בצד הרגשי והנפשי שלהם.

השינוי

המעבר לתחום הסיעוד נבע מתוך רצון אישי של אביחי למצוא משמעות חדשה לאחר חוויות קשות שעבר בחייו האישיים. העבודה היומיומית עם המטופלים והטיפול בהם מעניקים לו סיפוק רב ותחושת מימוש עצמי עמוקה.

העבודה במחלקת הסיעוד

אביחי מתאר את העבודה במחלקת הסיעוד כמלאת רגעים מרגשים ומשמעותיים. הוא מספר על האתגרים היומיומיים של הטיפול בפצעים, על התמיכה במטופלים הזקוקים לציוד הנשמה, ועל החשיבות הגדולה של הענקת תמיכה רגשית לחולים, אשר פעמים רבות היא חלק מהותי בתהליך השיקום.

המטרה העיקרית: שיקום ותמיכה

המטרה של אביחי היא לשקם את החולים ולהחזירם לחיים נורמליים ככל האפשר. הוא מדגיש את חשיבות התמיכה הנפשית והרגשית במטופלים, שמסייעת להם להתמודד עם מצבם הבריאותי המורכב והקשה. אביחי רואה בתפקידו שליחות, ובכל יום הוא מתאמץ להעניק למטופלים את הטיפול הטוב ביותר.

המסע המקצועי של אביחי במדיקל קר

העבודה במדיקל קר מספקת לאביחי את ההזדמנות להעניק טיפול ותמיכה לאנשים שנמצאים במצבים רפואיים קשים ומורכבים. הוא מתמקד בטיפול הוליסטי, הכולל חבישת פצעים, טיפול בסוכרת, ופיקוח על ציוד הנשמה. המטרה היא להקל על סבלם של החולים ולהחזיר להם את איכות החיים שהם כה מייחלים לה.

הטיפול המקיף במחלקת הסיעוד

אביחי משקיע בטיפול פרטני ואישי בחולים, ומעניק להם תשומת לב אישית ומקצועית. הוא מבצע בדיקות רפואיות שוטפות, עוקב אחרי מצבם הבריאותי, ודואג לכל צורך רפואי או רגשי שעולה. העבודה במחלקת הסיעוד דורשת יכולות גבוהות של אמפתיה וסבלנות, ואביחי מצליח למלא את התפקיד בצורה מעוררת הערצה.

"המטרה שלי היא לשקם. יש אנשים שסובלים מסוכרת או פצעי לחץ, יש חולים שניתן להקל להם ולשחררם הביתה, אבל יש גם כאלה שכבר אי אפשר לרפא. חלק מהטיפול סביב השעון עשוי להיות בחבישת פצעים או ברחצות, חולים אחרים ציוד הנשמה, אבל מרבית החולים צריכים בעיקר תמיכה רגשית ונפשית, ובשביל זה אני פה", הוא מספר ל"מיינט בת ים".

סיפורים אישיים מרגשים

העבודה היומיומית של אביחי במחלקת הסיעוד כוללת מפגשים מרגשים עם חולים ובני משפחותיהם. הוא מספר על רגעים של התקרבות אישית למטופלים, על תחושת הסיפוק כשהוא מצליח לשפר את מצבם, ועל ההשפעה החיובית של התמיכה הרגשית שהוא מעניק למטופלים.

תרומתו של אביחי לבריאות הנפשית של המטופלים

אחד המאפיינים המרכזיים של עבודתו של אביחי הוא התמיכה הרגשית שהוא מעניק לחולים. הוא מדגיש את החשיבות של הקשבה והבנה, ושל יצירת קשר אישי עם המטופלים. התמיכה הנפשית חיונית לשיקום ולהתמודדות עם המצב הרפואי, ואביחי שם דגש רב על היבט זה בעבודתו.

סיכום והשראה

הסיפור של אביחי ברודץ' מדגיש את החשיבות של עבודה עם ערכים ומטרות נעלות. המעבר שלו מתחום האגרונומיה לתחום הסיעוד הוא דוגמה לאומץ ולנחישות, וליכולת למצוא משמעות חדשה בחיים המקצועיים. עבודתו במחלקת הסיעוד במדיקל קר מספקת לאביחי תחושת סיפוק עמוקה ותחושת מימוש עצמי. הבחירה שלו לעבוד במדיקל קר היא סמל למחוייבות ולעזרה לזולת, ומדגישה את החשיבות של מציאת תחום עבודה עם ערך מוסף חברתי.

לסיום, יש לציין כי עבודתו של אביחי במדיקל קר היא סמל למחויבות ולעזרה לזולת. הוא מהווה השראה לכל מי שמחפש לעשות שינוי משמעותי בחייו ולמצוא תחום עבודה עם ערך מוסף חברתי. אביחי הוא דוגמה חיה לאדם שהצליח להפוך את הקשיים האישיים שלו להזדמנות לסייע לאחרים, ולהעניק להם תקווה וכוח להתמודד עם מצבם הבריאותי המורכב.

הסיפור של אביחי ברודץ' הוא דוגמה לאומץ, התחדשות ותרומה חברתית. בחירתו לעבור מתחום האגרונומיה לתחום הסיעוד משקפת את החשיבות של מציאת משמעות וערכים בחיים המקצועיים. אביחי ממחיש כיצד ניתן להשתמש בכישורים אישיים לטובת אחרים, וכיצד ניתן למצוא סיפוק אמיתי בעבודה עם ערכים.

לכתבה ב"מיינט" בת ים

רוצים לקבל עוד פרטים?

מלאו את הטופס ונחזור אליכם עם כל המידע

olderpeople

הצטרפו אלינו

ותהיו הראשונים להתעדכן בכל מה שחדש במדיקל קר

דילוג לתוכן